ירושא, ירושה.

- בת צדוק אשת עוזיהו מלך יהודה ואם יותם בנו , שמלך אחריו ( מל"ב טו , לג ; דה"ב כז'א . ( אפשר לפרש את השם ירושה כפעול של הפועל ירש' והוראת השם תהיה אשה ירושה . לדעתו של נות רומז השם לאימוץ ילדה יתומה' שמאמציה הנחילו אותה . ואולי יש לראות בשם ירושה שם עצם מופשט' המציין את כל הילדים העתידים לרשת את ההורים . והשווה לכאן את התיבה ירחי הבאה בכתבי אוגרית , 1 K ) עמי ו' שוי ( 25 והמשמשת בהו' ראה זו . , 1 » NOTH , IPN , 231 S . ; GINSBERG , Keret , 14 ש  To the book