יעקן.

- עיי ן 1 לןן . ז'ב ; מד'יד ' ( יער וכל עץ בו ( שם שם' כג ' ( להשקות מהם יער צומח עצים ( קהי ב'ו ' ( ועוד . ואילו בכמה מקראות אחרים משמעותה מקום' שנכרתו עציו , כגון : והכרמל ליער יחשב ( יש' כט'יז ; לב'טו ;( והשמותי גפנה ותאנתה וגוי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה ( הו' ב'יד . ( במקראות אלה שימוש המלה יער קרוב לעניינו של השורש וער בערבית וגם בדיבורם של בני ארץ ישראל' שהוא : מקום טרשים' נחל מלא אבנים ומדרונות הרים המכוסים גאריגה ובתה ( והשווה ישי לב'יט . ( ניגוד זה שבהוראת המלה במקומות שונים מקרב את ההשערה' ששתי מלים שונות הן מעיקרן' שנתערבבו זו בזו בניקוד המסורה' ואפשר שבתקופת המקרא אף היו שונות במבטאן . פעמים המלה יער באה גם בלשון נקבה : יערה' ומשמשת כינוי לדבש או לתאי הדבש' כפי שהיא באה בסיפור יהונתן ( שמ"א יד'כה כז : ( וכל הארץ באו ביער ויהי דבש על פני השדה' ויבוא העם אל היער והנה הלך דבש ... וישלח ניונתן ] את קצה המטה אשר בידו ויטבול אותה ביערת הדבש . ואפשר שהסיפור על מעשה יונתן בן שאול בנוי על מדרש המלה יער' שגם בלשון המקרא כבר נתפרשה בשתי פנים' כדבש וכיער' אבל אין בי...  To the book