ימם, הימם.

- בברי לו'כד' נאמר על ענה בן צבעון מבני שעיר החורי יושב הארץ : אשר מצא את הימם במדבר ברעותו את החמורים לצבעון אביו . והתלבטו קדמונים ואחרונים בפירושה של המלה הזאת . השבעים מעתיקים : Aq ; ia / u ( s ) v ו ^ "' : 2 ' וכנראה היו קוראים : הימם' כאילו כה"א שרשית ; וקרוב לקרי זה מדרש חז"ל' המובא בירושי ברכי פ'יח , ה"ו ; ובברי'ר סוף פרק פב' שדרשו הימים כלשון יווני הימיונוס . o ^ two ; - ) כלומר פרד . וכן ת"י : כידנייתא' כלומר פרדים' כלאי הסום והחמור . אף ת"א : גיבריא - ) הגיבורים ) מיוסד הוא על דרשה אחרת של המלה כאותו קרי שדרשוה כלשון אימים' כדברי חז"ל ( חולי ז'ב : ( למה נקרא שמן ( של הפרדים ) הימים' שאימתם מוטלת על הבריות ; וכן בשומרוני : אימי . ? תרגומיהם של הפש : ' מיא - ) מים ) ושל היירונימוס : - ) Aquae caiidae מים חמים ' ( בוודאי מיוסדים גם הם על דרשה יהודית של המלה הימים . קצתם של הפרשנים בימי הביניים ראו בימים את עם האימים הגיכו ^  To the book