יחמור.

- אחת משבע החיות הטהורות המותרות באכילה ( דב' יד'ה . ( שמה של חיה זו בא במקרא עוד פעם אחת' ברשימת בעלי החיים שהיו מעלים אותם על שולחן המלך שלמה ( מל"א ה'ג . ( תרגומו ליוונית בא בשבעים לתו רה בלבד f , iovfialoc : ( וגם שם הושמט בקצתם של כתבי הידות העתיקים v-j : ( ( גם למל"א ה'ג . bubaius : ( בפש' ובתרגומים הארמיים : יחמורא' יחמורין . אבן ג'נאח מזהה את היחמור שבמקרא עם יחמור הערבי ומוסיף שה , א דומה לעז גדולה . שאר מפרשים מודים' שאין יסוד של ממש ( עי' ראב"ע ) לזיהויה של חיה זו' או שהם מציבים זיהויים שאין להם על מה שיסמוכו . אהרני סבר' שיחמור הוא , Dama mesopotamica חיה ממשפחת האיילים בעלי קרניים מלאות ומסועפות . צבע עורו חום כהה אדמדם ( ומשום כך יש המכנים אותו בשם האיל החום ' ( והוא מנומר בקיץ בבהרות לבנות עגולות . בחורף הבהרות נעלמות' צבע העור כולו משתנה' ומתגבר בו היסוד האפור . מקום מגוריו החביב הוא ביערות ובנוף מכוסה למחצה' שם הוא חי בעדרים קטנים . מזונו ; עשב' ניצנים רכים' קליפת עצים רכה וכוי . הוא מיטיב לקפץ : מטבעו פחדן הוא' אבל אם ניצוד בצעירותו' בעודנו עופר' הוא ניתן לאילוף בקל...  To the book