יחיד ועם במקרא.

— מקומו ומעמדו של היחיד במקרא אינו מסתבר אלא מתוך התנאים הסוציאליים של אותה תקופה' שהיה הפרט כבול הרבה יותר מאשר בדורותינו . המלחמות' שהיו מכוונות לעקור הכל' והכצרות' שלא נמצאה תרופה מועילה כנגדן' איחדו את כל תושבי הארץ לגוש משותף בענייניו ; ועד שלא פשט המחשב המיתודי ' המדעי ( ע"ע הגיון ' ( היו גם הדעות והבחינות משותפות במידה מרובה לכלל כולו . לפיכך היה היחיד רואה עצמו כאבר בגוף עמו ( ליביוס ( 32 ' 11 הרבה יותר מבתקופה החדשה . אף על פי כן לא נבלעה רשות היחיד בכולה בתוך רשות הרבים : הבבלים והמצרים היו מתפללים על צרכיהם הפרטיים' ואף היו היחידים שוקדים על הישארותם בעולם הבא והצדקתם בדין האלים . . 1 הקיבוציות שבמקרא אף היא מוגבלת בדרך זו . כל עם או שבט הוא אישיות אחת' הנקראת בשם "אביה" ( השווה ברי לד'ל : ואני מתי מספר ;( היחיד יושב בתוך עמו ( מל"ב ד' יג ' ( ועמו מגן לו . היחסים שבין היחידים מותנים על ידי היחסים שבין החטיבות השונות של העמים : שאול נצטווה  To the book