יואב.

— א ) שר הצבא של דויד המלך וקרובו . בדומה לאבישי ולעשהאל' אחיו הצעירים ממנו ( שמ"ב ב'יח ' ( מתייחס גם יואב בכל הכתובים על צרויה אמו ולא על אביו שאיננו נזכר במקרא . רשימת היחס שבדה"א ב'טז' מונה את צרויה אמו עם אחיותיו של דויד ואילו בשמי'ב יז'כה' נזכ רת אביגיל אחות צרויה אם יואב כבת נחש . נראים הדברים' שצריך לגרוס שמ עם השבעים ישי במקום נחש ( וע"ע נחש ; צרויה . ( יואב נמנה עם קרוביו ומקורביו של המלך' והוא האיש התקיף ובעל המעמד הגבוה ביותר בממלכה אחרי המלך ( עי' לקמן . ( כבר נמנה יואב בראש עבדי דויד בהתנגשות הדמים על יד ברכת גבעון' שנסתיימה בנצחונו על אבנר מצביאם של אנשי איש בשת ( שמ"ב ב'יב'יג . ( אבל בפרשת כיבוש ירושלים' בניסוח בעל דה"י - מסופר : ויעל בראשונה יואב בן צרויה ויהי לראש ( דה"א יא'ו ' ( היינו שנתמנה אז לראש כל הצבא . פעולתו של יואב כמצביא מתוארת במקרא כפרשה רצופה בצחובות . כאמור תפס יואב מקום בראש בכיבוש ירושלים ( דה"א יא'ו ;( הוא שהיכה' בעזרת אבישי אחיו' את בני עמון ואת בעלי בריתם הארמיים ( שמ"ב י ' ו יד ;( צר בהצלחה על רבת עמון ( שמ"ב יב'כו'כז ;( הכניע את האדומים ( מל"א יא...  To the book