יבוס, יבוסי, יבסי.

— אחד מעממי כנען ( ברי י ' טז ; טו' כא ; שמי ג'ח ; דבי ז'א ; יהוי ט'א ; מלי'א ט 'כ ; נחמי ט'ח' ועוד , ( והוא העם שישב בירושלים בתקופת ההתנחלות וראשית תקופת המלוכה ( יהוי טו'סג ; שופי א'כא,- שמ"ב ה'ו . ( בכמה מקראות אף ירושלים קרויה בשם יבוס' כגון בסיפור פילגש בגבעה בשרפי יט'י , שנוסף שם הסבר : יכוס היא ירושלם' ובדה"א יא'ד ה' כתיאור כיבוש העיר בימי דויד . אבל תיאור זה שבדה"י הוא כנראה הרחבה מאוחרת של שמ"ב ה'ו' ושם לא נאמר אלא : היבוסי יושב הארץ . ויש שצורת הכינוי יבוסי באה בכתובים ששם הכוונה לירושלים ( כתף היבוסי מנגב היא ירושלם : יהו' טו'ח ; יח'כח . ( אבל כפי הנראה היא צורה מקוצרת של עיר היבוסי ( השווה שופי יט'יא . ( במקורות החיצוניים שמלפני הכיבוש הישראלי אין ירושלים נקראת בשם יבוס ( וע"ע ירושלים . ( ובאמת עיקר הוראתו של יבום או יבוסי הוא שם העם' ובאותם כתובים מעטים שבהם ירושלים קרויה יבוס' הרי זה כינוייה בפי בני ישראל על שם העם שישב בה באותה שעה . כיון שהיבוסי נזכר במניין עמי כנען' וכיהוי פרק י נזכר אדוני צדק מל ך ירושלים , העומד בראש ברית מלכי האמורי במלחמתם ביהושע' היו שרצו לראות ב...  To the book