יאור, יאר.

-שם זה משמש במקרא לרוב ככינוי לנהר מצרים' הנילוס' וגם כשם עצם כללי שמשמעו נהר גדול . יש אומרים' שמלה . זו שאולה מן המצרית' duo המשמשת בלשון הממלכה החדשה בהוראת נהר' והיא EWOQ הקופטית . לדעת צימרן ואחרים היא מלה עברית מקורית' אבל אין לדעתם על מה שתסמוך . בךיהודה מוצא בלשון פי יאור ( יש' יט'ז ' ( את שם הפפירוס' וטור סיני אומר שהמלה היוונית פפירוס ( . ndnvQoo ) שאולה מן הכנענית : פיפי יאור . צורת הריבוי יאורים מורה לא רק על זרועות הנילוס שבדלתה ( כך כנראה יחי כט'ה ) ותעלותיו ( נחי ג'ח ' ( אלא גם בהשאלה על נהרות המים העליונים שבשמים' הנקראים יאורי מצור ( מל"ב יט'כד ; יש' לז'כה ' ( כלומר יאורי המים שהאל צורר אותם בענן . ויש קוראים יאור ( במקום יאיר ) גם באיוב מא'כד' בתיאור הלויתן . ולפי טור סיני כך שיעורו של הפסוק שם : אחריו לאר נתיב יחשוב תהום ליבשה . על שמות אחרים לנילוס , ע"ע . 1 גיחון , מתחים גיאוגרפיים במקרא ; נהר מצרים ; פישון .  To the book