טרפה.

—לשון טרפה נאמר במקרא רק על בשר בעלי חיים שטרפום חיה או עוף' כגון בנהי ב'יג : וימלא טרף חוריו ומעונותיו טרפה . יעקב שעבד כרועה את לבן טוען לפניו ( בר' לא'לט : ( טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה ( בניגוד לחוק המקרא הנוהג ברועה : הטרפה לא ישלם ; שמי כב'יב . ( במשמעותה זו באה המלה טרפה על פי רוב גם בצירוף נבלה וטרפה באיסורי אכילה לכל ישראל ( שמ' כב'ל ; ויי ז'כד ; יז'טו ' ( או לנהנים כני אהרן ( וי' כב'ה ; יחי מד'לא ;( וכן מעיד יחזקאל על עצמו : ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ( יחי ד \ ד . ( אבל בשימוש חז"ל ובהלכה המאוחרת הועבר המונח טרפה גם על כעל חיים שעודנו חי בשעת שחיטתו אלא שאינו עלול לחיות עור : זה הכלל כל שאין כמוה חיה' טרפה ( משנה חול' ג'א . ( וע"ע מאכלים ומשקאות' איסורי מאכל . מ  To the book