טמאה וטהרה.

- נא ] המושג ושימושו — . האטימולוגיה של השורש טמא אינה ידועה לנו על צד הדיוק' אבל אין ספק בתוכן המושג ובטיב שימושו במקרא . טומאה וטהרה הם זוג מושגים מצטרפים ( קורלאטיביים . ( בספרות החוקים המלה טומאה משמשת לציון מצבים ותכונות פיסיים של גופים' אם חולפים או קבועים ועומדים . הטומאה היא זוהמה' גורם מזהם' או מצב הזיהום . מבחינה חוקית גוררת הטומאה איסור המגע' או איסור השימוש' או הוצאה מן החברה או מאחד מתחומיה' הכל לפי תכונתה של הטומאה . הטהרה היא היפוכה של הטומאה' כלומר מצב מתוקן שלפני הטומאה' או שלאחר סילוקה כדין וכדת . בעיטורי המוסר של החוק' בסיפור ( העממי ' ( ובפרט בספרות הנבואה' מתוארים סוגי חטאים חמורים ( עבודת אלילים' זנות וכדומה ) כמטילי טומאה בחוטא וגם בתשמישי חטאיו ( בר' לד ; וי' יח'כד ל ; דב' כד'ד , יהו' כב'יז ; יר' ב'ז ; יח' כב'ד ; כד'יג' ועוד ' ( בלא שהוגדרו טומאתם וטהרתם מבחינה חוקית . ולפיכך נופל לעתים השם טומאה על שקיעה בחטא בכלל' וטהרה על סילוק החטא' על התשובה' או על הכפרה . גם השימוש כלשון חטא או התחטא לתהליך ההי טהרות מטומאה חוקית ( וי' יד'כב ; במ'יט'יב ) רומז לציורי חטא ה...  To the book