טבילה.

— משמעות המלה עיקרה השקעת גוף י או חפץ לנוזל ; כגון : כתונת כדם ( בר' לז'לא ' ( רגל בשמן ( דב' לג'כד , ( או במים ( יהו' ג'טו ' ( מטה בדבש ( שמ"א יד , כז , ( פת בחומץ ( רות ב'יד . ( טבילה , שבלשון חכמים היא מורה על טבילת גוף האדם או כלים לשם טהרה , נקראת במקרא רחיצה ( וי' יד'ח'ט ; ועוד ; טו'טז ; טז'ד ; כב'ו ; ועוד . ( ורק פעם אחת בא הפועל טבל במשמעות זו' והיינו בסיפור נעמן . כנראה גם הפעלים טהר ( בר' לה'ב ; וי' כב'ד , ( קדש ( שמ' יט'י ' יד ' ( כוונתם טבל לשם טהרה . הכהנים היו רוחצים את גופם במים קודם שהם נכנסים לקודש וקודם שהם לובשים את בגדי הכהונה ( שמי כט'ד ; מ'יב ; וי' ח'ו ; טז'ד ;( הכהנים הטמאים חייבים לרחוץ את בשרם לפני אכילת קדשים ( וי' כב'ד ז ;( אף הכהן הגדול' לאחר שהוא עוסק בשעיר המשתלח והכהן המשלח אותו לעזאזל ( שם טז'כד'כו ' ( וכן הכהן השורף את פר החטאת ואת שעיר החטאת ( שם שם , כח ) וגם הכהן המשגיח על שרפת הפרה האדומה והכהן השורף אותה ( במי יט'ז'ח —(כולם טעונים טהרה על ידי רחיצת הגוף .  To the book