חשמל.

— הנביא יחזקאל משתמש בדימויים כעין החשמל' כעין חשמל' כעין החשמלה' לתיאור מראה האש שראה בחזונו ( יחי א'ד'כז ; ח'ב . ( על פירושו של "חשמל" נחלקו ראשונים ואחרונים . חכמי התלמוד דרשו את הביטוי כשם מלאך על פי נוטריקון : "חיות אש ממללות" או "עתים חשות עתים ממללות" ( חגי יג'א . ( מקצת הפרשנים העבריים קיבלו מדרש זה ( רש"י ) ומקצתם ניסו לדרשו בדרך אחרת או שפירשוהו כצבע הקרוב לתכלת ( רי יונה אבןגינאח ;( או כחלק הזך שבשלהבת ( רד"ק . ( השבעים תרגמו , iftexrQov ופירושו : א ) ענבר ; ב ) נתך זהב וכסף . קוק חולק על הפירוש ענבר' לפי שאין עדות לדבר , שכבר הובא הענבר לארץ ישראל במאה השישית לפסה"נ . ובאמת רוב החוקרים , המבקשים למצוא הקבלה לחשמל באחת מן הלשונות הקרובות , מתקרבים לפירוש השני . פרידריך דליטצש גוזר חשמל מן האכדית , eshmaru שם מתכת אצילה' שלדעת קוק אינה אלא המצרית חשמן = ) ברונזה . ( תומסון מציע לגזור את המלה חשמל מן המלה האכדית , eimeshu כשם לנחושת' המשמשת בספרות האכדית כסמל הזוהר והברק . פירושים למקומות הנ-ל , ועוד : שבנא ( ש . ייבין , ( לשוננו ג ( תר'ץ 33 , ( . ( 1951 ) , 60—61 ; W . A . IR...  To the book