חרש (בריבוי: חרשים, חרשים).

— השם חרש במקרא עניינו אומן העושה באבן' בעץ ובמתכת' ופעמים הכתוב עצמו מפרט את החומר שהחרש עושה בו את מלאכתו' כגון : חרש אבן ( שמ' כח'יא ' ( חרשי עץ וחרשי אבן ( שמ"ב ה'יא ' ( חרש ברזל ( ישי מד'יב ' ( חרש עצים ( שם שם' יג ' ( ועוד . פעמים בא השם בצורת בינוני פועל : חורש נחושת וברזל ( בר' ד'כב . ( י מלאכת החרש נקראת חרושת' ושם זה נסמך לשם החומר שהמלאכה נעשית בו : בחרושת אבן ... ובחרושת עץ ( שמ' לא'ה ; לה'לג . ( אפשר שגם המקום גיא חרשים ( ע"ע ) נקרא כך על שום שהיו יושביו חרשים . השורש חרש יש במשמעו גם פליחת האדמה כדי להכשירה לזריעה' וע"ע עבודת אדמה . [ א ] חרשי העץ הם בנאים בעץ' נגרים וגם עושי מעשי פיתוחים . ' וע"ע בניה ; מלאכה . חרשי העץ ציפו עץ את מקדש שלמה וקישטו את הקירות ( מל"א ו'טו ואילך ' ( וע"ע מקדש' בית המקדש . בחיזוקו של בדק בית ה' בימי יהואש נזכרים חרשי העץ כעושי המלאכה בצדם של הבונים ( מל"ב יב'יב . ( ובעובדים ששלח חירם לדויד נזכרים חרשי עץ בצדם של חרשי אכן קיר ( שמ"ב ה'יא ; דה"א יד'א . ( אף חרשים סתם , הנזכרים בצדם של הבונים בחיזוק בדק הבית בימי יאשיהו , הם כנראה חרשי עץ ( מל"ב...  To the book