חצר, חצרים.

— נא ] שטח מוקף גדר שבתוכו בנוי בית אחד או מערכת בתים . באוגריתית נמצא חטיר , והכוונה שם לחצרות בתי האלים ולחצר בית דנאל השופט . בכתובת פיניקית מאתונה נזכרת חצר בת אלם ( כלומר המקדש ) על יד בת אלם עצמו . במקרא מתוארות חצרות אהל מועד ( ע"ע משכן ) וחצרות בית המקדש , החצר הפנימית המיוחדת לבית המקדש והחצר הגדולה או החיצונה שהקיפה את כל בנייני שלמה ואת בית המקדש בכללם ( על חצרות אלו ועל חצר הכהנים והחצר החדשה ע"ע מקדש . ( אותה הבחנה בין החצר הפנימית והחצר החיצונה אנו מוצאים במקרא גם בשטח בנייני המלוכה שבשושן הכירה ( אסי ד , יא ; ו , ד . ( בחצרות בית המל ך כירושלים ה תה גם חצר המטרה שבה כלאו את ירמיהו , והורידוהו אל הבור של מלכיהו בן המלך שהיה שם ( ירי לח . ו . ( יש להנ ח שהיו חצרות לא רק לבתי מקדשים ולבתי הגדולים בלבד . בפרשת מכות מצרים נאמר : וימותו הצפרדעים מן הבתים מן החצרות ומן השדות ( שמי ח'ט . ( לסברה זו מסייע גם נוסח ההשבעה שנמצא בארסלאךטאש : בת אבא בל תבאן וחצר אדרך בל תדרכן ! crH cr n כלומר ב ת אבוא בל תבאנה וחצר אדרוך בל תדרוכנה . נופח ההשבעה עניין בו גם בשל התקבולת של חצר וביה שכ...  To the book