חפצי בה.

— נא ] גבירה ( ע"ע ) במלכות יהודה' אשת חזקיהו ואם מנשה המלך ( מל"ב כא'א . ( בפיניקיה בא השורש חפץ כמרכיב בשמות תיאופוריים' כגון חפצבעל' שיש לפרשם כבקשה ותפילה שבעל יחפוץ בנולד ויטה לו חסד כל ימי חייו . אבל השם המקראי מתפרש כלשון חיבה ורצון' כהכרזת ההורים על שמחתם שהם שמחים בבת הנולדת . נב 1 בהוראה זו של בחירה וחיבה בא השם ככינוי סמלי לעם ישראל בדברי הנביא' המדבר בברית העם ואלהיו בצורה אליגורית' המשמשת בהרבה מקראות בציור הזיווג של איש ואשתו : לא יאמר לך עוד עזובה , ולארצך לא יאמר עוד שממה,- כי ל ך יקרא חפצי בה' ולארצך בעולה' כי חפץ הי בך וארצך תבעל ( יש' סב'ד ; ועיי ברי לד'ג'ח'יט . ( סלושץ , אוצר , , NOTH , 1 PN , 32 . 223 ; HARRIS , GPhL . 104 57 י  To the book