חנטים.

— חנט בעברית ( וכן בערבית ) פירושו שפר את גופת המת בבשמים . השם האירופי לחנוט-מומיהבא מן הערבית ( ואפשר הושאל לערבית מן הפרסית ) = ( - - ^ כופר rcr era ( bitumen = ) דבר משוח בכופר ; הוא נמצא גם ביוונית ביזאנטית ובלאטינית' ויסודו בטעות : גונם השחור של החנוטים הטעה את רואיהם לחשוב' שהגווייה נשרתה בכופר . למעשה לא נמצאו עקבות כופר אלא בחנוטים שמסוף התקופה הפרסית ואילך , וגם באלה לא הוברר הדבר לאשורו . נא ] במקרא נזכרה החניטה לראשונה בפרשת מות יעקב שנאמר בה : ויצו יוסף את עבדיו את הרופאים לחנוט את אביו ויחנטו הרופאים את ישראל . וימלאו לו ארבעים יום' כי כן ימלאו ימי החנוטים ; ויבכו אותו מצרים שבעים יום ( ברי נ' ב ג . ( ועוד פעם אחת נזכרת החניטה במקרא בתיאור מותו של יוסף : וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אותו , ויישם בארון במצרים ( ברי נ'כו ; וע"ע יוסף . ( הזמן של שבעים יום' שבכו המצרים על יעקב , מקביל לתקופת החניטה שהיתה נמשכת שבעים יום' כפי שמוכח ממה שנאמר בכתובת שעל קברו של פאדיםמאתאוי ( השושלת הכ"ו : ( שבעים יום היית בבית היפה ( כלומר : בבית החניטה ' ( וגם מתיאורו של הרודוטוס ( ב' ; 8...  To the book