|
|
-המלה באה פעם אחת במקרא ( יר' לז'טז ) בצורת הריבוי : חניות . היא משמשת בספרות המאוחרת ובלשונות הקרובות בהוראת מקום מכירה' מחסן יין וכדי ' וכן פירשו אותה המפרשים העבריים במקומה . אבל אין הוראה זו הולמת יפה את העניין . השבעים לא תרגמו את המלה אלא כתבו במקום זה : E k *! x eQe & ( xaQs ולפי זה היה ^ לפניהם הכתיב חרת . ולא מן הנמנע , שהמכוון הוא חרית כמקום צואה וטינופת , ושמא אין חנויות אלא כינוי סופרים לאותה מלה . אין להסמיכה אל המלה המסופקת שבכתובת אזתוד מקי ליקיה עמי א : 17 ' ובן אנכ חנית במקמם המת —אפשר שיש לגרוס שם חמיות' כלומר : הומיות = חומות ( כמו כשוי . ( 13 נ . ה . טור סיני , לשוננו יז ( תשי"א ; 203 , ( הנ"ל , לו"ס א » 70 , 70 , נד ט
To the book |
|
|