sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
- חומצת חומץ , ( acidum aceticum ) שכבר נודעו שימושיה ( למאכל ולרפואה ) בימי קדם . החומץ שבמקרא בא מן היין או מן השכר' וכמותם אסור היה על הנזיר ( במי ו'ג . ( כפי הנראה הפיקו את החומץ על ידי שהפסיקו את תסיסתו של היין ( או של השכר ) לפני גמר זמנה . במצרים ובמיסופוטמיה היו עושים חומץ מתמרים' מענבים וזגים' וגם ממיץ הגומא . ( Cyperus papyrus . ) במצרים נזכר חמץ בשמו זה באונומסטיקון של אמנאפי ' וכנראה שאול השם מן העברית . בימי בית שני היה החומץ שביהודה פטור מן המעשרות מפני שחזקתו מן התמד ( תוס' דמי א'ב ' ( שהוא יין שהוכן מן הזגים שנשארו לאחר הפקת התירוש . חומץ מהול היה משמש למאכל ( רות ב'יד ; והשווה האוונגליון למרקוס טו'לו ; יוחנן יט'כט'ל ; אדר"נ נו"א' פ"כ , מהדי שכטר' ' ( 71 וזו היתה דרך שימושו גם במיסופוטמיה . כן שימש לביטול רעלים שבגוף וגם כמרכיב ברפואות שונות . לשון המשל והחכמה תפסה בחומץ מצד תכונותיו המזיקות לגוף לצייר בו את מידות הכסילות והרשעה ( תהי סט'כב ; משיי-כו ; כה'כ . והשווה לכאן ישיא'יז ; וכן בדברי חז"ל , ב"מ פג'ב : חומץ בן יין . (  To the book
מוסד ביאליק

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help