חלון.

- בא פעמים הרבה במקרא במשמע פתח לחדירת אור ואוויר' שהיו מתקינים בדרך כלל בקירות הבתים ועתים גם בשאר בניינים ( למשל גם בתיבת נוח' ברי ח'ו ;( והיה עשוי להיות מוגף ( מל"ב יג , יז . ( החלון משמש במקרא גם פתח הצלה לשעת הדחק ( יהוי ב'טו ; שמ"א יט'יב ' ( וגם פרצה הקוראת לגנב ולמי שאינו רצוי ( ירי ט'כ ; יואל ב'ט . ( בבן סירא ( יד'כו ) משמש הביטוי המקראי משקיף בעד החלון במשמע מסתכל אל תוך הבית דווקא . בחלקים השיריים שבמקרא באה תיבת חלון על פי רוב כתקבולת למלים קרובות לה בהוראתן' אף על פי שאינן שוות לה ממש . בשני מקראות ( שרפי ה'כח ; משי ז'ו ) מק בילה לה תיבת אשנב . אף בתקבולת חלונות—חרכים ( שה"ש ב'ט ' ( כמו בתק בולת חלון—אשנב' בא חלקה השני להגדרה מדויקת יותר של החלון המכוון . יש מפרשים חרך כחלון מסורג' ואין להם ראיה לפירושם מן הלשון . על כל פנים נראה שהוא קטן מן החלון' ויעיד עליו הלשון "מציץ , " והשווה דברי חז"ל ( במ"ר יא'ג : ( כשם שיש הפרש בין חלון לחרך כך יש הפרש כין זכות אבות לזכות אמהות . ואולי אף הוא אינו אלא כמין . אשנב' ולא נתבררה תבניתו . התרגום הארמי לשיר השירים — שהוא תרגום מאוחר בי...  To the book