חלד, חלדי.

- א ) חלד בן בענה הנטופתי ( דה"א יא'ל ) מגיבורי החיילים של דויד . בפסי המקביל שבשמ"ב כג'כט' שמו בא ברוב כתבי היד בצורת חלב . תלד זה בוודאי הוא חלדי הנטופתי לעתניאל' כלומר מבני עתניאל' הממונה על המחלקה של החודש השנים עשר בימי דויד ( דה"א כז'טו — . ( ב ) בן דורו של זכריה הנביא . בנבואותיו על בניין בית המקדש ועל עלייתו של צמח לשלטון הזכיר זכריה שלושה אנשים המיועדים לתת את הכסף ואת הזהב לעשות את עטרות הכהן הגדול' והם : חלדי ' טוביה וידעיה ( זכ' ו' י . ( לשון הכתוב מוכיחה' שהאישים נמנו עם גד לי העם ועשיריו' ושמם הלך לפניהם ולפיכך לא היה צורך להוסיף עליהם את שמות אגותיהם ; זיהוים של ידעיה ( ע"ע ) וטוביה מסייע לסברה ; את השם חלד ( י ) רגילים לפרש כלשון חלד ( ח'לד בערבית ' ( והשווה אליו את השם חלדה . לסברה זו מסייעים גם מקצת מתעתיקי השם בתרגומים דעו . יקים ( בשבעים לדה"א כז , . - v-j , Xolbai . A ; Xolbtia . B לזב' ו' ולדה"א כז'א . ( Hoidai-. אבל יש ליתן את הדעה גם על השמות הצאפאיים ח'לד' ח'לדי ' שריי מנס גוזרי מן השורש הערבי ח'לד' קיים לנצח .  To the book