חידה.

— גדולה חשיבותה של החידה במקרא . בספרות החכמה' בפתרון חלומות' וגם במערכת הנבואה , המלה חידה כרוכה במקרא בפעל חוד ( אחודה נא לכם חידה' שופ' יד'יב ; חוד חידה ומשול משל' יחי יז'ב . ( ואמנם אפשר שנגזר הפועל בשימושו זה מן השם , והמלה חידה עצמה שאולה מן הארמית אחידה' כלשון דני ה \ ב : ואחוית אחידן ומשרא קטרין . אבל גם אם נאמר שהמלה ארמית היא' קשה לגזרה מן השורש אחד שעיקרו אחז אלא שנשתנתה הגייתו ( ד במקום ז ) במבטא מאוחר שלא היה קיים בארמית לפני גלות בבל . מצד אחר בא במקרא במבטא ארמי זה הפועל פתר' ששימושו קרוב לכאן ( ונגדו פשר דבר בקהלת ח'א ' ( אבל לפי עדות הכתובות נשתרש הכתיב ת במקום ת' המקורית זמן רב קודם שנשתרש הכתיב ד במקום ד' ( ז . ( החידה נחשבה בתקופת המקרא למבחן חשוב ביותר לחכמת האדם' ולפיכך מזכיר ס' משלי בתחילת דבריו את כוונת הפתגמים להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם ( מש' א'ו ' ( ומן ההמשך מתברר שהדברים אמורים בחידות ממש . וכן מסופר על שלמה החכם מכל אדם , שבאה מלכת שבא לנסותו בחידות ( מל"א י ' א ; דה"ב ט'א ' ( וכמה מן החידות המיוחסות לשלמה יש למצוא בסי משלי . אף יוסף בן מתתיהו מס...  To the book