חושים, חשים, חשם.

- א ) בן דן ( בר' מו'כג ) ובבמי כו'מג' הוא מכונה שוחס' ואין לברר מה צורתו המקורית של השם . — ב ) אשתו השנייה של שחרים' שהוא מבני בנימין ( דה"א ח'יא — . ( ג ) שם עצם' ספק של אדם , ספק של מקום בפסוק הקשה שבו מסתיימת רשימת היחס של בני בנימין שבדה"א פרק ז : ושפם וחפם בני עיר חשס בני אחר ( שם , פסי יב . ( החוקרים ניסו ליישב את הכתוב בשיטות שונות זו מזו : באכר סובר שרשימת היחס של בני בנימין מונה את שפם וחפם בלבד' והוא משער שבמקור שבעל ספר דברי הימים השתמש בו היה כתוב לאחר שני השמות הנ"ל : ובני דן חשם . מחבר ס' דברי הימים שינה את השם דן' שהוא מקום עבודה זרה' וכתב את המלה עיר ואחד המעתיקים המאוחרים הוסיף את המלים בני אחר ; ואין אחר אלא כינוי של גנאי לדן . כך הסביר את הפסוק לאחרונה גם רותשטיין . חוקרים אחרים רואים בפסוק כולו חוליה משובשת פחות או יותר של רשימת היחס של בנימין . בדרך זו הלך לאחרונה ייבין ( ע"ע בנימין , ( האומר ששפם וחפם הם בני עיר הוא עירי ( דה"א ז'ז ) וחשם הוא בנו של אחר' שאולי שמו אחישחר ( שם' י . ( וגם זה מוקשה' שאילו כך היה הכתוב צריך לומר : בני אחר חשם' ולא : חשם בני אחר . מי...  To the book