|
|
— החודש במשמעותו המאוחרת- היינו כחל ק מחלקי השנה . מכונה במקרא גם בשם הקדום ירח' הבא גם בכתובות הכנעניות , ואין ירח במשמעותו זו אלא שימוש מיוחד של השם ירח שנקראה בו הלבנה שברקיע . רוב שימושו של שם זה בסמיכות ( כגון : ירח ימים ; ירח בול ) ומיעוטו בנפרד ( בירח אחד' זכי יא 'ח . ( הוא שם משותף לשפות השמיות הקדומות' כעדות האכדית ;( arkhu warkhu— ) האוגריתית ( ירחי ;( הערבית הדרומית ( ודחי ;( ובאה גם בארמית ( ירחא , וכדומה ) ובחבשית ( ודחי . ( כנגד זה השם חודש במקרא בא במשמעות ה ; ךח החדש' ראש החודש' ורק לאחרימכן יצא לשמש כמובן הנגזר של תקופת הימים שמראש חודש לראש חודש' כגון : חודש האביב' חודש ימים' וכדומה' ולימים דחק השם חודש במובנו זה את השם ירח הקדום . וייתכן להניח שבדרך זו היתה גם התפתחות משמעותו של השם ירח שבתחילה היה מסמן את ראשית הירח ורק לאחר זמן התרחבה משמעותו על ירח הימים' על כולו . ורמז לסברה זו בשימוש השם arkhu באכדית' ומכאן ארח' אריח במשמעות חצי לבנה ( ואין לבנה בעיקרה אלא לבנה קטנה' על שם צורתן הקמורה של הלבנים הקדומות ) כנגד הלבנה השלמה שבבניין או הלבנה שברקיע . השם חודש משמעו...
To the book |
|
|