תוקפה של המשנה: "לעולם הוי רץ למשנה"

התקבלות המשנה בבית מדרשו של רבי יוחנן חכמי דור המעבר החזיקו בקובצי משניות שנשנו בבית מדרשם ובתוצריו של רבי יהודה הנשיא , ושאיגדו את כל הקבצים למסמך אחד חשוב אך בלתי מחייב עדיין . המחלוקת היתה רצויה ומוערכת . המשנה נלמדה אך לא שימשה כספר הלכה . רבי יוחנן מעביר את בית המדרש שלו לתקופה חדשה . תוכנית הלימודים מבוססת על הספר המרכזי - המשנה . הקבצים האחרים הופכים למקורות הנמדדים לפי סמכותה של המשנה . אפשר לומר שעיקר מפעלו של רבי יוחנן ותלמידיו הוא פירוש ותיקון המשנה , עד שהפכה להיות הספר הקאנוני לכל הדורות . הדוגמה הבאה , כרבות אחרות , מייצגת את מהלך התקבלות המשנה בבית מדרשו של רבי יוחנן . חכמי דור אושא דנו ביניהם על מעמדו של אוכל שבושל בשבת . שלושה חכמים נחלקו בדבר זה : רבי מאיר , רבי יהודה ורבי יוחנן הסנדלר . לדעת רבי מאיר " המבשל בשבת - בשוגג יאכל ובמזיד לא יאכל . " רבי יהודה מבקש להרחיק את היתרו של המבשל בשוגג ( כנראה מתוך חשש שינצלו את ה ? רצה הזו להערמה ) וקובע ששוגג מותר במוצאי שבת ולא בשבת עצמה ; רבי יוחנן הסנדלר מרחיק עוד יותר את היתרו של השוגג וקובע שהשוגג ובישל בשבת לא יאכל כלל את...  To the book