מעגלי המחויבות לאקולוגיה

אין די בקביעה כי חלק מייעודו של האדם ומצלם א-לוהים שבו הוא להיות אחראי לסביבתו . חובה זו צריכה להיות מתורגמת , ככל שפה הלכתית , למערכת משפטית : מהן החובות המממשות אחריות זו . מה אסור ומה מותר ביחסיו עם הסביבה , ועד כמה הוא צריך להימנע מעשיית דברים כדי שלא להביא לנזק סביבתי . גם בכך אין די . מבחנה הגדול של ההתייחסות האקולוגית יבוא לידי ביטוי בשעה שהיא תיכנס למעגל הפסיקה וההכרעות הנורמטיביות במעגלים שונים : המעגל הראשון הוא מעגל הטלת המחויבות הפעילה לענייני הסביבה . מעגל זה קורא לעצם החובה ההלכתית של תשומת לב לענייני סביבה . הוא מופיע במידה מסוימת כבר בפרק השני של מסכת בבא בתרא , והוא מקרין גם על שאלות מודרניות . אחת השכיחות שבהן נוגעת לדוגמה לארגון שמחות , בהן אנו נוהגים להשתמש בכמות עצומה של כלים חד-פעמיים ומפגעים סביבתיים משמעותיים . גם לאחר שקלול המשמעות הסביבתית של סבון הכלים והכביסה ההכרחיים כאשר אין משתמשים בכלים חד פעמיים , עדיין מדובר בזיהום בהיקפים עצומים . הכרעה כי אנו אחראים לסביבה , משמעה הכרעה כי יש לצמצם את השימוש בכלים אלה , ואף שמדובר בהשקעת עבודה ומאמצים המעמעמים לעתים ...  To the book