עזיבת איש את אביו ואת אמו אינה טעונה משמעות נגטיבית בלבד – העזיבה , אלא גם ההתקשרות . זה הרווח שבין המילים " יעזוב איש את אביו ואת אמו " ובין המילים " ודבק באשתו " שעיקרו הוא הקשר המיני . במרווח הנושא נוצרת ונולדת ברית חדשה שבין איש ובין אישה – ברית הנישואין . אמנם , אין אנו מוצאים מצווה להינשא , ואין אנו מוצאים כי התורה מדברת על בסיס הקשר של נישואין . דברים ידועים אלה מהווים את מקור ההלכה כי אין מברכים על הנישואין ברכה רגילה : ... ונל כי ברכה זו אינה ברכה לעשיית המצווהכי פריה ורביה היינו קיום המצווה , ואם לקח פלגש וקיים פריה ורביה אינו מחויב לקדש אישה , וכן הנושא זקנה איילונית או עקרה וכן סריס חמה שנשא מברכין ברכת חתנים , ואין חיוב במצווה זו שאין בה קיום מצות פריה ורביה , והלכך לא נתקנה ברכה במצווה זו . אף בנושא אישה לשם פריה ורביה כיון ( שאי ) אפשר לקיים מצות פריה ורביה בלא קידושין ... וברכה זו נתקנה לתת שבח להקבה אשר קדשנו במצוותיו והבדילנו מן העמים וצוונו לקדש אישה מותרת לנו ולא אחת מן העריות ... ( ראש כתובות א , יב . ( נעיצת יסוד הנישואין כדרך ההתקשרות בין איש ובין אישה עומדת אף ה...
To the book