צלם א-לוהים הבוטח בנסיגתו

מידת הביטחון מבוססת אפוא על האמונה כי ריבונו של עולם הוא כל יכול ועל האמונה המקבילה כי יכולתו הבלתי מעורערת אינה מופיעה תדיר . אפשרות הנס נמצאת ברקע , אולם אין היא מהווה תוכנית פעולה של האדם . האדם בעל צלם א-לוהים מכריע כי בראש ובראשונה הדברים תלויים בהשתדלותו , והוא עושה כל שיכול במסגרת זו . מה שיכול האדם לעשות בכוחות עצמו הוא עושה , וכדי להשלים את מה שאין בכוחו לעשות לבדו , כמו גם כדי לבקש את סיועו של הקב " ה למעשיו , הוא פונה בתפילה לריבונו של עולם . האם בכך הוכרעה סוגיית הביטחון וההשתדלות בדרכו של בעל " צלם הא-לוהים ?" האומנם המקום היחיד שעל האדם לפנות בו אל ה " ביטחון " הוא רק כאשר הוא חש שאין בכוחו לעמוד באתגר המוצב לפניו ? האם יש מקום להביא את הביטחון לידי ביטוי מעשי גם במקום בו מדובר בצמצום ההשתדלות שלא מאונס אלא מבחירה ? האם גם כשהאדם יכול לעשות יותר מוטל עליו לעצור ? תורת הנסיגות של בעל צלם א-לוהים מחייבת אותו לסגת גם כאן – נסיגה מרצון ולא מאונס - ולהותיר מקום מסוים לריבונו של עולם לפעול בו . אנו מוצאים מקומות שונים בהלכה המלמדים על קיומה של חובת השתדלות הלכתית כדי לבטא את מי...  To the book