הביטחון וההשתדלות

סוגיה זו מכונה פעמים רבות סוגיית הביטחון וההשתדלות . במילה " ביטחון " מבוטאת הציפייה כי האדם יתלה את גורלו בריבונו של עולם , ויבטח בו שהוא יכוון את הכול לטובה . הכול תלוי בא-לוהים ומכוחו בא הכול , ועל כן הדרך העיקרית להתמודדות עם אתגרי העולם היא הנסיגה לאחור והפנייה אליו . האדם הבוטח בד' באופן מוחלט מבטא זאת באי-התרשמותו מהמצוקה האובייקטיבית , ולמעשה היא אינה מציקה לו , שהרי היא עצמה רצון . 'ד " השתדלות " מתבטאת בצמצום יחסי ההסתמכות על הקב " ה והרחבת נטילת האחריות העצמית על האדם . מקורה הפילוסופי הוא בהכרה כי אף שלא ייפלא מריבונו של עולם דבר , ואין מחסום העוצר בעדו מלכוון כל התרחשות עולמית , הוא לא ברא את עולמו בדרך זו , אלא " צמצם " כביכול את עצמו והותיר לאדם את האחריות על גורלו . הבחירה במינוח " השתדלות " מדגישה כי על אף האחריות הגדולה המוטלת על האדם והאפשרויות העומדות בפניו לקבוע את גורלו , גם הבוחר בדרך זו מודע לכך שיכולתו מוגבלת , ובסופו של דבר עצת ד' היא תקום . האם ניתן לקבוע מהי עמדתה העקרונית של התורה בסוגיה זו ? בשעה שאנו עוסקים בהכרעה בסוגיות העוסקות בתורת ישראל , יש לשים לב ...  To the book