כבוד הבריות

עולמה של ההלכה נע בין קביעת נורמות לבין ניסוחים קזואיסטיים . ההלכה אינה פועלת אך ורק בניסוח נורמות , ותעיד על כך הספרות המרובה – למן התורה העוסקת בניסוחים של מצוות פרטניות ( לדוגמה בפרשת משפטים , ( דרך המשנה שמספר הכללים שבה מועט , ועד לספרי ההלכה האחרונים . בולטת העובדה כי ספרים אלה מנוסחים בדרך כלל בשפה של מקרים ולא בשפה של כללים . בד בבד אנו מכירים נורמות לא מעטות המשפיעות על ההלכה , כגון : " וחי בהם ולא שימות בהם , " " עשה דוחה לא תעשה " ועוד . השילוב שבין הנורמות לבין הניסוח הקזואיסטי הוא אחד ממקורות הסערה הגדולות שבהלכה , ודיונים רבים בעיקר בספרות השו " ת נעים בין שני הקטבים – בין פיתוח ההלכה בדרך של היקש לפסיקת הלכה לאור נורמות הלכתיות המנוסחות בספרי קדמונים . כזה הוא ערך כבוד הבריות . מחד גיסא , מנוסח כבוד הבריות בניסוח נורמטיבי : " גדול כבוד הבריות שדוחה [ את ] לא תעשה שבתורה " ( ברכות יט ע " ב ובמקבילות . ( מאידך גיסא , קיים היקף רחב של הלכות שמקורן בעיקרון כבוד הבריות . לדעת מקורות שונים חלק ממצוות התורה נובעות מכבוד הבריות : " מי האיש הירא ורך הלבב , ויספו השוטרים - למה נאמ...  To the book