חובת הצלה

עד כה דנו בחובה המוטלת על מניעת שפיכות דמים בצורה פסיבית , לאמור : החובה להימנע מלשפוך דם , והחובה להימנע מיצירת מצב בו בשל מעשיו או מחדליו של האדם יישפך דם . ברם , החובה למנוע שפיכות דמים כוללת בתוכה יותר מכך – היא מחייבת את האדם לפעול בצורה אקטיבית כדי למנוע שפיכות דמים . הזכרנו לעיל את דין רודף המחייב את האדם לפעול בצורה אקטיבית כדי למנוע שפיכות דם נקיים . המקור לדינים אלה הוא ציווי התורה : ... " לא תעמד על דם רעך " ... שנתבארו בדברי רש " י : ... " לא תעמוד על דם רעך - לראות במיתתו ואתה יכול להצילו ( ת " כ ) כגון טובע בנהר וחיה או לסטים באים עליו " ( ויקרא יט , טז . ( אין אדם יכול לפטור את עצמו מלהציל את חברו בשעה שהוא נמצא במצוקה . אין הכרח לראות מצווה זו כנובעת מצלם א-לוהים שבאדם . ייתכן כי מדובר גם כאן בחובה להיות אנושי וגומל חסדים , אולם הדבר אינו נובע מהיחס אל השני בתור מי שחובת הצלתו נובעת מצלם א-לוהים . אולם אפשר שכן , ודומה כי חובת הצלה זו יונקת אף היא מהיחס המיוחד לאדם . בימינו אנו נוספה שאלת מחודשת בתחום חובת ההצלה והיא חובת תרומת האיברים . אנו נדון בהמשך בשאלת קביעת רגע ה...  To the book