השלכות הדו-שיח בין אדם וא-לוהים על החיים האמוניים היום

הסוגיות שעסקנו בהן מלמדות כי בימי השראת שכינה בישראל , ובתקופה בה הנבואה אפשרה דיבור עם הא-לוהים , היה הדיאלוג עם הקב " ה נפוץ מאוד . במסגרתו לא דובר רק ביחסי תלות , בקשה ותחינה מאת ד' כי יושיע ויגאל , ואף לא בדברי שבח הלל והודאה בלבד . לאורך ההיסטוריה האמונית כולה דיבר האדם עם הא-לוהים וטען כלפיו טענות שונות בדבר הנהגת הקב " ה . אין מדובר בבני אדם מיוחדים ובגדולי האמונה בלבד , אלא גם בדמויות כמו קין ואבימלך מלך גרר . חלק מטענות אלה נבע מבחינת ה " אינטרסים " הא-לוהיים , ועתר כנגד ההנהגה הא-לוהית בשל פגיעתה בא-לוהים עצמו . טיעונים כמו חילול השם שייגרם אם הקב " ה יפעל בדרך מסוימת הם אופייניים לסוג זה של טיעונים . חלק אחר , מרכזי לא פחות , נבע מטיעונים מוסריים הנובעים מעולמו המוסרי של האדם . לעולם לא נאמר במקרא כי עצם העמידה מול הקב " ה אסורה , ואל לו לאדם להתווכח עם . 'ד אמנם , אסור לו לאדם לחצות את גבול הציות , ולהימנע מלעשות את דבר ד' גם בשעה שאין מצוותו עומדת במבחנו של האדם . ברם , מותר לו לאדם לטעון מול ריבונו של עולם , לנסות לשנות את ההחלטה הא-לוהית ולהתייצב בשם טיעונים מוסריים כבדי...  To the book