בין הקב"ה למשה בחטא העגל ובחטא המרגלים

הדיאלוג שבין הקב " ה לבין משה משתרע על פני ארבעה חומשים מתוך החמישה . לפיכך אך טבעי הוא שיבואו לידי ביטוי היבטים שונים של עמידת בעל " צלם א-לוהים " הגדול ביותר שנברא אי פעם מול דבר הקב " ה . ואכן אנו מוצאים פעמים רבות פניות של משה רבינו אל הקב " ה , שאינן פניות של תפילה ותחינה בלבד , אלא שיש בהן מן הטענה . כבר במפגש הראשון משה מבקש : " שלח נא ביד תשלח " ומביא לחרון אף הא-לוהים בו . בהמשך הדרך אנו מוצאים אותו טוען כנגד ההנהגה הא-לוהית : ... " למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני . ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך " ( שמות ה , כג . ( בהמשך אנו מוצאים אותו מתווכח עם ריבונו של עולם בדבר הצורך לרדת שוב להזהיר את עם ישראל שלא להתקרב אל הר סיני ועוד ועוד . מבין המקומות השונים אנו נעמוד על שניים שהם שלושה : הטיעונים בתפילתו בחטא העגל והטיעונים בפרשת קורח . דברי הריצוי של משה לאחר חטא העגל נאמרו כחלק מתפילה ומבקשת ריצוי : " ויחל משה את פני ד' א-להיו , ויאמר : למה ד' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה . למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכל...  To the book