בין א-לוהים לקין

שני דיאלוגים התקיימו בין הקב " ה לבין קין . ראשון שבהם נבע מנפילת הפנים של קין בשל העובדה שמנחתו לא התקבלה . התורה אף נוקטת בלשון חריפה מאוד המתארת את תחושת קין : ויחר לקין מאד " ( בראשית ד , ה . ( ריבונו של עולם הוא שפנה אל קין וביאר את האפשרויות העומדות בפני קין . לא נפילת פנים צריכה להיות כאן , כי אם המסקנה העולה מכך שהקב " ה לא שעה אל מנחתו . הדיאלוג השני הוא בעקבות רציחת הבל . גם כאן ריבונו של עולם הוא הפותח , ובדבריו הוא מבאר הן את חומרת מעשהו של קין - " ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה " ( שם י , ( והן את העתיד להיגזר עליו בשל כך : " ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך . כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ " ( שם יא-יב . ( כשם שקללת אדם הראשון קשורה בשינוי היחס שבין האדם לבין האדמה , כך מוצא קין את עצמו מקולל פעמיים : הוא לא יוכל להמשיך ולהיות עובד אדמה כי האדמה לא תיתן את כוחה לו , ונגזר עליו להיות נע ונד בארץ . קין אינו טוען טענה ביחס לחומרת העבירה , ואין הוא אומר כי רציחת הבל אחיו אינה מעשה חמור ונורא . קין גם אינו נוקט בדר...  To the book