האמפתיה

לתיאורים אלו של ריבונו של עולם משמעות קיומית מרחיקת לכת . אם היה ניתן לסבור עד עתה כי המפגש עם הא-לוהים מחייב את האדם רק לצמצם את עצמו מול השגב בשל היותו " צלם " בלבד , אנו למדים כי אין מדובר בהתנגשות בין א-לוהים ואדם בלבד , כי אם גם בהליכה בדרכיו של הא-לוהים . דווקא צלם הא-לוהים שבאדם הוא הוא המכוון את דרכו לאחור , והוא הוא הפותח את לבו לאחר . ואכן חכמים דרשו על כך דרשות רבות . ביסוד הדרשות עומדים הפסוקים המחייבים את האדם ללכת בעקבות ריבונו של עולם דווקא בעשיית חסד ובפתיחת הלב : אמר רבי שמלאי : מצינו שהקב " ה מברך חתנים ומקשט כלות ומבקר חולים וקובר מתים . מברך חתנים מניין ? ויברך אותם א-לוהים . ומקשט כלות מניין ? ויבן ה' א-לוהים את הצלע . מבקר חולים מניין ? שנא' וירא אליו ה' באלוני ממרא . קובר מתים מניין ? ויקבר אותו בגיא . א " ר שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן : אף מראה פנים לאבל , הדא הוא דכתיב וירא א-לוהים אל יעקב עוד . 'וגו מה ברכה ברכו ? רבי יונתן אמר : ברכת אבלים ( בראשית רבה ח , יג . ( העולם האמפתי , פתיחת שערי הלב , הארת הפנים ל " אחר , " ההקשבה העצמית , הנכונות לגמול חסד , להעניק...  To the book