התיקון

אחריות זו אינה נמדדת בשעת הצלחה בלבד , ואין היא השפה בה יש לחיות חיים אמוניים קודם הנפילה . היא גם השפה המשמשת את האדם בשעה שהוא נכשל ונופל . ... " האדם לא נברא ג " כ באופן כזה שלא יחטא כלו , כ " א שיזהר מן החטא , ואם ישגה ויחטא ישוב " לימדנו הראי " ה קוק זצ " ל באיגרותיו . החטא הוא חלק בלתי נפרד מעולמו של האדם , לא בשל היותו טבוע בו מראשית הבריאה , כי אם בשל העובדה שהחיים במציאות מזמנים להם אין ספור התמודדויות ולא ניתנה תורה למלאכי השרת . מבחנו של האדם אפוא הוא גם בשעה שהוא נופל ונכשל . האדם בעל צלם א-לוהים אינו מטיל על האחר את האחריות לכישלונו ולנפילתו , ואינו מחפש סיבות שאינן תלויות בו . הוא נוטל על עצמו את האחריות , ולא זו בלבד אלא שהוא גם מתווה את דרך התיקון . הלכות תשובה לא נועדו אפוא רק לרצות את הא-לוהים על החטא שחטאנו נגדו ולכפר על מעשה האדם . הלכות תשובה הן הלכות תיקון האדם והעולם . בשעה שאדם מדבר בשפת התשובה הוא מדבר בשפת האחריות הגדולה לתיקון מה שעיוות וקלקל . מהם יסודותיה של שפת התיקון ? מתוך השפע העליון של דברי התשובה אנו למדים כי ישנן אורחות תשובה ייחודיות המכוונות את האד...  To the book