התבונה

אחריות האדם לבריאה אינה יכולה להתממש ללא הכוחות הנדרשים לכך . ואכן , בשעה שביארו הראשונים את מהות צלם הא-לוהים שבאדם ואת המקומות בהן היא באה לידי ביטוי בחייו , התמקדו בעיקר בשני תחומים – ביכולתו המחשבתית ובבחירתו החופשית . הרמב " ם הציב את יכולתו השכלית של האדם כייעודו המהותי בחיים , ולא זו בלבד אלא שהגדיר כך את תכלית בריאתו : ... " ומצאו שתכליתו פעולה אחת בלבד ... כי לא נבדל האדם משאר בעלי החיים אלא בהגיון , שהוא חי בעל הגיון , רצוני במלת הגיון השגת המושכלות , וגדול שבמושכלות השגת אחדות הבורא יתעלה וישתבח וכל הקשור בכך מן המדעים הא-לוהיים , לפי ששאר המדעים אינם אלא כדי שיוכשר בהם עד אשר יגיע אל מדעי הא-לוהות , והדבור על העניין הזה בשלמות יארך מאד " ( הקדמה לפירוש המשנה . ( לקביעה כי משמעות צלם א-לוהים היא היכולת לעסוק במושכלות ישנה משמעות עמוקה לא רק במישורים התיאולוגיים אלא גם במישורים הפרקטיים . ואכן , ההלכה מבוססת על הקביעה שהאדם הוא יצור תבוני . הדבר בא לידי ביטוי בעובדה שאחד הכלים העיקריים , ובתקופות מסוימות הכלי היחיד , לעיצובה וגיבושה של ההלכה , הוא הכוח התבוני שבאדם . במשך הדו...  To the book