פרק שישה־עשר אמנות רומא בגלגולה העממי

מידה מיוחדת היתד , לעם היווני ובייחוד לעם האתונאי , שבבחינת רוחנית לא ידע ' הבדלים מעמדיים . אזרחי אתונה מכל המעמדות מילאו את התיאטראות מן הבוקר עד הערב , ורבות העדויות שקהל צופים היה דבק בכל לבו ביצירות השירה ששמע מעל הבמה . והוא הדין לזיקה אל יצירותיה של מלאכת הפיסול והציור , אם גם לא באותו השיעור . לכן היתד . התרבות היוונית המקורית חטיבה אחת . היא התפתחה במסיבות זמנה ומקומה באופן אורגאני ואחיד . אולפ אך יצאה תרבות קלאסית זו ממסגרתה האתנית , מיד נשתנו פני הדברים . כבר בממלכות ההלנים טיות היו נושאי התרבות היוונית מיעוט בהמון העמים המזרחיים . ודבר זה חוזר ונשנה באימפריום הרומאי ! גם שם היתה האצולה , היו 'חצר הקיסר' והמעמד הבינוני נושאיה של תרבות מעורבת יוונית רומאית , בזמן שחלק ניכר מהמון העם הרומאי ומרבית בני הפרובינקיות עמדו פחות או יותר מחוץ לתחו מה של תרבות זו . על אף ריכוז השלטון בידי הקיסר ופקידיו , ועל אף המאמץ הרב שהושקע בהפצת התרבות הרומית במערבו של האימפריום והיוונית במזרחו , לא יכלה אח דות מדינית תרבותית זו לאחות את הקרע שהיה קיים בין השכבות נושאות התר בות הקלאסית , שהי...  To the book