|
|
הערבים לא שולבו מעולם בפעילותה הכלכלית של "חברת העובדים" של ההסתדרות גם לאחר שהתקבלו כחברים מלאים בארגון . יעקב כהן , מנהל המחלקה הערבית , טען אמנם שהוא : "מאשים את משרד המסחר והתעשיה ואת חברת העובדים שלא מצאו לנכון לשלב מפעל תעשיה ערבי אחד , " אך עיקרון זה תאם את מטרת העל של ההסתדרות — שליטה בכלכלת המגזר הערבי ובעיקר מניעת היווצרותו של מגזר כלכלי ערבי נפרד , שיתחרה במשק היהודי . לצורך כך הוקמה בהסתדרות כבר ב 1950 חברה ציבורית בשם " קופת הפועלים והפלאחים העמלים" והיא העניקה אשראי לנזקקים , אך בעיקר לחברת בת שלה שנקראה : "החברה לייצור מצרכי הכפר . " חברה זו עסקה במפעלי פיתוח בכפרים הערביים ובעיקר בקואופרטיבים בתחומים כמו : שיכון , חקלאות , חשמל , מים ואף בתי קולנוע . בניגוד לחקלאים וליזמים היהודיים , שקיבלו הלוואות , תקציבים ומענקים ממסדיים שונים — על פי החוק לעידוד השקעות הון או על פי חוקי ההסתדרות או מהמוסדות הלאומיים היהודיים — היה על הערבים לבקש כספים אלה כחסד או כמחווה מההסתדרות או ממפא"י . קרנות אלה לא היו אלא תחליף דל ובלתי מספק לתקציבי הממשלה המעטים . על פי מסמכי השב"כ והמשטרה ...
To the book |
|
|