|
|
בכמה מחקרים ניתן למצוא את הנחת היסוד האומרת , שלממשלה ולמוסדות המדינה האחרים לא היתה מעולם מדיניות כלפי הערבים ' . גם אמנון לין , יו"ר המחלקה הערבית של מפא"י בשנים , 1969-1965 מתח בסיום העשור השני ביקורת בעניין זה על מפלגתו , שהיתה מ 1948 מפלגת השלטון אשר הכתיבה את מדיניות הממשלה : עד עתה לא נמצא כל מוסד מוסמך אשר יראה מחובתו לדון בכובד ראש ולברור את הדרך הנכונה שתלך בה מדינת ישראל [ בנוגע למדיניותה כלפי הערבים ] [ ... ] לכן לא קשה להבין את מבוכתם של רבים מבין הפעילים [ היהודים ] בקרב הערבים שפילסו דרכם ללא מדיניות ברורה [ ... ] ובהעדר קו לין צודק בקובעו שלא היה מוסד "מוסמך" שדן בבעיה . הממשלה , שהורכבה מכמה מפלגות , אמנם ביצעה מדיניות הלכה למעשה , אך היא לא היתה הגוף שדן בעקרונות של מדיניות ישראל כלפי הערבים . עקרונות אלה נדונו בעיקר בוועדת מפא"י לענייני ערבים , שאמנם לא היתה מוסד "מוסמך" אך כפי שאראה היא קבעה את "רוח הזמן" והתוותה לא רק את מדיניות המפלגה , אלא בעיקר את מדיניות הממשלה וההסתדרות . חשיבותם הגדולה של הדיונים בוועדת מפא"י לענייני ערבים מתבררת מעצם העובדה שחברי הוועדה , ש...
To the book |
|
|