אפשר שסוחרים יהודים באו לסין לראשונה בשלהי המאה השמינית או בראשית המאה התשיעית לספירה . הסוחרים היהודים והערבים כאחד באו בדרך הים ולכן סחרו יחד בדרום הארץ , בקנטון , ואין ספק שלרגל עסקיהם באו גם אל הבירה צ'אנגאן שבצפון . במאה התשיעית כבר היתה צ'אנגאן עיר קוסמופוליטית ובה שני שווקים גדולים . המוני אדם נהרו אליה ממרכז אסיה , ובהם פרסים ובני עמים אחרים שמקורם ממערב לשם , ובכללם יהודים . תפילת סליחות כתובה על נייר שנמצאה בדונחואנג , אחד משעריה המסורתיים של סין , מעידה שיהודים נכנסו לסין או יצאו ממנה באותו 7 מקום , אבל אין שום עדות על קיומה של קהילה יהודית קבועה באותה תקופה . כמאתיים שנה לאחר מכן , אבל כנראה לפני , 1120 החלו יהודים באים 7 וייט ( לעיל , הערה , ( 3 חלק א , עמ' . 140 לקאיפנג . בירתה של שושלת סונג הצפונית . ( 1126-960 ) ייתכן שבאו בקבוצות קטנות בדרך הים והיבשה כאחד . אפשר שמקצתם היו יוצאי פרס 8 ותימן , שכן — כטענתו המשכנעת של צבי ורבלובסקי — הליטורגיה של יהודי קאיפנג קרובה למנהגיהם העתיקים של יהודי פרס ותימן גם יחד . לפי
To the book