|
|
לאחר המגמה שהסתמנה בשנים , 1938-1926 שבה שימשו לקאופמן לסירוגין תכניות עין חרוד ותל יוסף ועקרונות בנייה בפועל בעין חרוד ובתל יוסף , כמודלים לתכנון יישובים קיבוציים — בנוסף לתכנית צריפין , ששימשה לו כמודל לתכנון קבוצות קטנות — אנו רואים בשנים 1939 ו 1940 התחלת מגמה חדשה ועקבית , שבה שימשה תכנית תל יוסף לקאופמן כמודל יחיד לתכנון קיבוצים של שלוש צורות ההתיישבות הקיבוצית . מגמה זו נמשכה בשנות הארבעים , והתקבלה באופן כללי בראשית שנות החמישים . מגמה זו התבססה על עקרון התכנון הראשי של תל יוסף , המפריד באמצעות דרך ראשית שעל ציר רוחב בין אזורי המגורים ואזורי המשק החקלאי והמלאכה . עקרון תכנון האזורים מסביב לחצרות מרכזיות התפתח לתכנון אזורים מסביב לחצר ראשית מרכזית עם חדר אוכל במרכזה , במקביל לתהליך מודרניזציה של אזור המשק החקלאי והמלאכה תוך שמירה על קנה המידה של הולך הרגל . ארבע תכניות הנמצאות באוסף קאופמן שבארכיון הציוני מהוות דוגמה לתהליך זה : מסילות — הקיבוץ הארצי ( 1939 ) גבעת השומר ( דן ) — הקיבוץ הארצי ( 1940 ) ( איור ( 20 גבעת מיכאל ( דפנה ) — הקיבוץ המאוחד "( 1940 ) ( איור ( 21 ראש הנ...
To the book |
|
|