|
|
" חברת הכשרת היישוב" אימצה אמנם שיטת התיישבות כפרית , שהתבססה בעיקרה על שיטת ההתיישבות הגרמנית , כפי שבוצעה עד שנת , 1907 אך המתיישבים שנענו להזמנת רופין בשנת 1910 לעבד את הקרקע בחוות הלימוד החקלאית באום ג'וני , לא אימצו תכנית זו , וגם לא היתה להם כל תכנית התיישבותית ברורה אחרת . לעומת זאת , ההתיישבות במרחביה נתפשה על ידי ההסתדרות הציונית ועל ידי המתיישבים הראשונים במרחביה , כתכנית התיישבות קואופרטיבית לדוגמה . שלב בניית חוות לימוד חקלאית על פי כל אחת משתי שיטות ההתיישבות הכפרית — השיטה הגרמנית ושיטת אופנהיימר — יכול היה להתבצע תוך הסתמכות על דוגמאות קיימות של חוות כאלה בגרמניה , או על ספרות מקצועית . עצם הקמתה של חוות לימוד חקלאית לא היה בה מן החידוש . חוות לימוד חקלאיות היו מוסד מקובל לא רק בגרמניה אלא באירופה כולה , כפי שציין רופין במאמרו ברי וולט ' . בארץ ישראל שימשה חוות הלימוד החקלאית הוותיקה בסגירה דוגמה בפועל , והרצל עצמו תמך , כאמור , בהקמת חוות לימוד חקלאיות . בשנת , 1904 תבע 2 אוסישקין בחיבורו "הפרוגרמה שלנו" להקים חוות לימוד חקלאיות דוגמת סג'רה על אדמת הקק"ל ( בנוסף למושבות...
To the book |
|
|