|
|
ההחלטה שהתקבלה בקונגרס התשיעי , ביוזמה נציגי תנועת פועלי ציון , ליישם ניסיון התיישבות לפי שיטת אופנהיימר , היוותה אלטרנטיבה לשיטת ההתיישבות הגרמנית שאומצה כללית על ידי "חברת הכשרת היישוב " . משמעות ההחלטה היתה הקמתו של יישוב המתבסס על עקרונות ההתיישבות — שותפות , קרקע לאומית ועזרת הון ציבורי . תכנית הקמת היישוב הקואופרטיבי כללה שלושה שלבים : שלב א . ' הקמת חוות לימוד חקלאית לפועלים רווקים ולמשפחות פועלים בהנהלת אגרונום . החווה היא בגודל המאפשר הפקת רווחים בכמות המספקת לתשלום שכר הפועלים ולהשתתפותם ברווחים ברמה המאפשרת צבירת חסכונות לשם רכישת אינוונטר חקלאי . מגורי הרווקים הם בבית החבורה , ומגורי המשפחות בדירות , והמשק הוא משותף . שלב ב : ' ניהול עצמי של החווה על ירי הפועלים המאוגדים ב"אגורת פועלים חקלאית שיתופית יצרנית : " האגודה מנהלת את החווה המשותפת על אחריותה ומשלמת את חובה עבור האינוונטר לקרן הקיימת לישראל . קיימת אפשרות למגורים משפחתיים בבית בודד , שייבנה בעזרת הלוואה מהקופה המשותפת , על קרקע חכורה מהמשק המשותף , שתעובר כמשק עזר לאחר שעות העבודה במשק המשותף . שלב ג' . הקמת יישוב ...
To the book |
|
|