רעיון ההתיישבות הקואופרטיבית בפרוגרמת הרצל

עיקרי ההתיישבות שאומצו כתפישת יסוד של ההתיישבות הכפרית הציונית בראשית העשור השלישי של המאה העשרים — שותפות , עבודה עצמית וקרקע לאומית , וכן עיקרון עזרת המדינה — היו המשך ישיר לתפישת ההתיישבות הכפרית הלאומית קואופרטיבית של הרצל . קשר ישיר זה אל תפישתו של הרצל נשכח במשך השנים . אף על פי שהרצל התנה את ביצוע ההתיישבות של החלוצים שיבואו לארץ ישראל בהשגת הצ'רטר , ההחלטות שנתקבלו בנושא ההתיישבות הכפרית ביוזמתו או בתמיכתו המלאה בקונגרסים ובוועד הפועל הציוני שיקפו גישה עקבית של הרצל , שהיתה נאמנה לעקרונות ההתיישבות הקואופרטיבית על קרקע הלאום על ידי המדינה . הרצל ראה גישה זו כתנאי הכרחי להקמת חברה צודקת , והדבר התבטא גם בדבריו ובכתביו . המוסדות והוועדות הלאומיות שהקימה ההסתדרות הציונית עד שנת 1903 כגון ועדת ההתיישבות , ( 1898 ) אוצר התיישבות היהודים ( 1899 ) ובראש וראשונה יסוד הקרן הקיימת לישראל , ( 1901 ) וכן ההחלטה להקים יישוב קואופרטיבי לפי שיטת אופנהיימר , ( 1903 ) נעשו בהשראת תפישת ההתיישבות שלו , שהובאה לידיעת הציבור הציוני הרחב עם הופעת הספר אלטנרלנר . ( 1902 ) 21 שם , עמ' 22 . 292 ברוק ,...  To the book