פרק שני זאבים, קופים, חזירים, עכברושים, מזיקים האחר כחיה

בהמשכו של המאמר שבו הוא עומד על הפער שקבע האדם בינו לבין בעלי החיים האחרים , מוסיף פרויד וטוען כי "יהירות חצופה זו" היא תולדה של "שלב מאוחר ויומרני יותר בהתפתחותו של האדם , " וכי שלב זה אין לו ולא כלום עם הילדות , הרי הילד אינו רואה כל הבדל בין טבעו שלו לטבעם של בעלי החיים " ) ומשום כך , כושרן של החיות לחשוב או לדבר בסיפורי האגדות אינו מעורר בו פליאה כלשהי . ( " פרויד קובע כי רק בבגרותו של הילד "הוא נעשה זר ומנוכר כל כך לחיות , עד שהוא נזקק לשמותיהן כדי לעלוב בחבריו . " ביותם של בעלי החיים , לא זו בלבד שסיפק דגם והשראה לשעבודם של בני אדם ולממשלות עריצים , הוא אף הניח את היסודות לחשיבה ההייררכית של תרבות המערב ולתורות אירופיות ואמריקניות גזעניות , שקראו לכיבושם וניצולם של "הגזעים הנחותים , " כשהן משפילות גזעים אלו למדרגתן של החיות כדי לעודד ולהצדיק את הכנעתם . נוסעים וקולוניאליסטים אירופים , שבמולדותיהם נהגו להתעמר בבעלי חיים , לטבוח בהם ולאכול את בשרם בשיעור שלא נודע כמותו בהיסטוריה האנושית עד לאותה עת , הפליגו לחלקים אחרים של העולם כ"נציגיה של התרבות הדתית , שלעזות המצח התיאולוגית שלה...  To the book