הטקסטים שלמדנו עד עתה משקפים אמונות ודעות מתקופת בית ראשון . אך עם גלות בבל עולם זה משתנה באופן משמעותי , וחורבן בית המקדש בשנת 586 לפנה " ס מהווה נקודת מפנה מרכזיה בחיי עם ישראל . למרות הרצף הניכר באמונת ישראל בין תקופת בית ראשון לבית שני , אנו עדים למהפך מחשבתי לאחר חורבן בית ראשון ובגלות שבאה בעקבותיו . בולט במיוחד השינוי במוסד הנבואה , שהיה האמצעי המקובל ביותר לקשר בין אדם ואלוהים טרם החורבן . בספרות הקינה והתלונה אנו שומעים על היעלמות ( זמנית ) הנבואה - " גם נביאיה לא מצאו חזון מה " ' ( איכה ב ; 9 , ראו גם תה' ע " ד . ( 9 , גם לאחר התחדשות הנבואה בעידן הבתר גלותי היא אינה זוכה לתהילת עברה . לטענת החוקרים , הסיבות לשקיעת הנבואה כללו , בין השאר , מורת רוח מהעדר אמות מידה מוסמכות להבחנה בין נבואת אמת לנבואת שקר , וכן התפכחות בעקבות אי מימושן של נבואות הגאולה , דברים שהובילו בסופו של דבר לצמיחתה של ספרות אפוקליפטית . החל בנביא המכונה ישעיהו השני ( ישע' מ נ " ה , ( הופכת זהות הנביא יותר ויותר אלמונית . יחד עם זאת , מסתמנת מגמה גוברת לראות בנבואה נכס של כלל ישראל , ולא נחלת הנביאים בלב...
To the book