|
|
השלטונות הביזאנטיים נתקלו בענייני היהודים לא רק במדיניות הדתית , אלא גם בבעיות מסחר החוץ . מסחר זה היה מאז ומתמיד מרוכז בשני כיוונים : המסחר בחומרים הגלמיים עם עמי הצפון עבר דרך הים השחור ; והמסחר בתו צרת המזרח , ובעיקר הודו וסין , עבר דרך פרס . הקיסרות סבלה במסחר עם עמי המזרח מן ההסגר מצד הפרסים : אלה שלטו בכל דרכי היבשה , פרט לדרך הצפונית שעברה את ארץ ההונים המונגולים . הפרסים שלטו גם ברוב דרכי הים באוקיינוס ההודי ובמפרץ הפרסי . רק דרך אחת נשארה לביזאנטים , ששאפו לשבור את ההסגר הפרסי ! זאת היתה דרך ים םוף ; משם אפשר היה להגיע בים להודו ולאי ציילון , המרכז המסחרי בחבל ארץ זה . הקיסרים התקיפים ניסו אפוא להבקיע דרך למסחר הקיסרות לעבר הודו בדרך ים סוף . שם היו להם שני נמלים , האחד ( אילה ) בארץ ישראל , והשני ( קליסמה , היום סואץ ) במצרים . הם נעזרו על ידי כך , שהחוף המערבי של מיצר באב אל מנדב היה בידי בני בריתם , המלכים הנוצרים של חבש : דתם הנוצרית של החבשים העלתה אותם ממילא להיות בני בריתם של הביזאנטים . כך התמזגו בימים ההם ענייני הדת עם כל ענפי החיים , וענייני המסחר בכלל זה . לשם ש...
To the book |
|
|