מצב היהודים בארץ־ישראל בסוף תקופת השלטון הביזאנטי

היהודים מצדם הם לא השלימו עם ביטול הנשיאות . והואיל ועדה חיה אינה יכולה להתקיים בלי אירגון מרכזי , יצרו להם יהודי ארץ ישראל במהרה תהליף לנשיאות . נסיון השלטונות לפצל את יהדות ארץ ישראל בין שתי המדינות , פלשתינה א' ופלשתינה ב , ' נכשל . חכמי טבריה נחשבו גם להבא ראשי היהדות בארץ ישראל . העם הוסיף לכבד את זכר בית הנשיאים גם מאות בשנים אחרי ביטול הנשיאות . 3 אולם כבר ראינו , כי עוד קודם שבוטלה הנשיאות על ידי השלטונות — כבר עברה הנהלת העניינים למעשה לידי החכמים . בראש הישיבה בטבריה עמדו במשך מאה שנה בקירוב ראשי סרק נבחרים archipherecytes ) בנוסח החוק הרומאי . ( בשנת , 520 בסוף תקופת השלוה , עלה לארץ מר זוטרא , בנו של ריש גלותא הבבלי . חכמי טבריה כיבדוהו ו'הכניםוהו בין ראשי הפרק , ' וזמן מה אחר כך הועלה מר זוטרא לראש הסנהדרין . בניו ובני בניו הוסיפו לעמוד בתפקיד זה במשך שבעה דורות , לכל הפחות עד להעברת הישיבה לירושלים , אחרי הכיבוש הערבי . * מתברר גם מתולדות הזמן , כי יהודי ארץ ישראל פעלו גם להבא כגוף אחד . כיוונו של המרכז החדש היה כמו זה של הישן —כלפי מדיניות ריאליסטית ומיושבת בדעתה . במסגר...  To the book