עליית תיאודוסיוס הראשון, הקיסר האורתודוכסי

אחרי מפלתו ומותו של ואלנס בקרב עם הגוטים על יד אדריניפוליס ( 379 ) עלה לשלטון הספרדי תיאודוסיוס הראשון . קיסר זה היה נוצרי נלהב וגם אורתודוכסי , והיה מושפע הרבה יותר מקודמיו מצד חוגי הכנסייה , אם גם לא נכנע להם לחלוטין ביורשיו . בימיו ובימי בניו הונוריום , שליט המערב , ( 423—395 ) וארקאדיוס , שליט המזרח , ( 408—395 ) נתגברו והופעלו הכוחות שעירערו לסוף את עמדתם האזרחית של היהודים . הכוחות הללו נבעו מחוגי הכנסייה הנוצרית . עד המאה הרביעית היה ארגון הכנסייה בכללו נשען על האפיסקופים והכמרים מנהיגי העדות , וארגון זה היה מכוון בעיקר להגנה כנגד השלטונות והלא נוצרים . האפיסקופים' הכמרים ועוזריהם היו רק גרעין ארגוני קטן בקרב כלל המאמינים , ותפקידם היה להגן על עדתם ולהפיץ את תורתם על ידי הטפה בדרך שלום . עכשיו נוסף לכנסייה כוח חדש , שהוקדש כולו להגשמת תכניותיה , כוח זה היו הנזירים . כבר בסוף המאה השלישית עזבו כמה נוצרים נלהבים את הערים ועברו למדבר לגור בו כמתבודדים . הדבר התחיל במצרים , ומשם התפשטה הנזירות בשאר ארצות המזרח . בבדידותם ובחיי הסיגופים שלהם עוררו הנזירים הראשונים את הערצת שאר התושבי...  To the book