הפחתת המתיחות והפסקת הויכוח במאה השלישית

המתיחות הגדולה בין שתי הדתות נמשכה , כאמור , עד לרבע האחרון של המאה השנייה . בסוף תקופה זו כבר נתברר לחלוטין , כי עתידה של הנצרות הוא בקרב אומות העולם , וכי גם הניסיון להפיץ אותה בין יהודי הגולה נכשל , כמו שנכשל מקודם הניסיון להפיצה בין יהודי ארץ ישראל . כבר בימיו של יוםטינוס מניאפוליס 160—100 ) בקירוב ) עלה מספר הנוצרים מבין אומות העולם על מספר הנוצרים ממוצא יהודי . בשנת 170 בקירוב חישב סופר נוצרי מבני רומא , כי מספר הנוצרים בעולם כבר עולה על מספר היהודים ; ייתכן שהיתה בכך הגזמה , מכל מקום ברור , כי התעניינותם של התעמלנים הנוצרים הופנתה לאחר זמן מה אל הגויים . היחס העקרוני אל היהדות נקבע מקודם וההתעניינות בה רפתה . ספרו של יוסטינוס 'הוויכוח עם היהודי טרפוף , שנכתב באמצע המאה השנייה , כבר מכיל את רוב הטענות הנוצריות שנשמעו בדורות הבאים ! אחריו נפסקת כמעט היצירה המקורית בשטח זה . מתוך שרידי הספרות הנוצרית נוכל לשפוט , כי במזרח האימפריום פסקו כמעט לגמרי הוויכוחים עם היהודים לאחר זמנו של יוסטינוס . רק במערב , בעיקר באפריקה , עוד המשיכו בהם : שם כתב טרטוליאניס את ספרו 'נגד היהודים , ' וקיפ...  To the book